אוגוסט 2015

מאת אמיר חדד

"אושונטי (נעים מאוד..) יעקב אמויאל, אני גר פה בחוף לים הים ואת הבית שלי קניתי קצת לפני 10 שנים כמעט בלי משכנתא. אבל אתם הדור שלכם נדפק, אתם הולכים לשלם משכנתא כל החיים. אבל לפחות הריבית שתשלמו תהיה נמוכה".

כך התחילה ההרצאה ששמעתי בכלכלה על חוף הים, בתחילת חודש אוגוסט.

אבל איך תהיה נמוכה, יעקב? הרי לא לעד הריביות יישארו נמוכות?

"תקשיב טוב ידידי הצעיר. אמנם אני לא מרוויח משכורת כמו של מדאם רוסק עמינח או מיסייה קינן שמרוויחים בחודש אחד את מה שאנשים מרוויחים בחיים שלמים, וגם אין לי אלף יועצים מלומדים, אבל כל בר דעת מבין שהריבית היא כמו תפוח אדמה לוהט שאף אחד לא רוצה להתעסק אתו ומעדיף לגלגל אותו הלאה. הראשון שיעשה את זה יגרום לכוויה גדולה. לכן בתקופה הנראית לעין יכול להיות שהריבית תעלה, אבל אין לה הרבה מקום לעלות".

באותו רגע הבנתי משהו שאף פרופסור לכלכלה באוניברסיטה לא הצליח ללמד אותי.

בשנת 2007, ערב המשבר העולמי, עמד היחס חוב תוצר של ארצות הברית על 64.8 אחוז. הריבית לטווח של 10 שנים בארצות הברית עמדה על כחמישה אחוז. אם נניח לצורך התרגיל שזה המח"מ הממוצע של החוב האמריקאי, אזי סך תשלומי הריבית הממוצעים באותן שנים מהתוצר היו מכפלה של הריבית לעשר שנים כפול היחס חוב-תוצר. התוצאה המתקבלת היא 3.24 אחוז מהתוצר האמריקאי שהלכו לתשלום ריבית. הוצאות התקציב האמריקאי מהוות כ-16–17 אחוז מהתוצר ולכן המשמעות היא שכמעט 19 אחוז מהתקציב הלכו בשנים אלו לתשלומי ריבית.

ב-2015, לפי אותה מתודלוגיה, הריבית על ה-10 שנים עומדת על כ-2.3 אחוז ואילו יחס החוב תוצר עומד על כ- 101.5 אחוז כך שסך תשלומי הריבית מתוך התוצר הם 2.33 אחוזים. וסך הכל תשלומי הריבית מתקציב בממשלה עומד על 14.5 אחוזים.

נניח והריבית הארוכת טווח תעלה לארבעה אחוזים. התוצאה היא שסך תשלומי הריבית מהתוצר יעלו ל-4.1 אחוז וסך תשלומי הריבית מתקציב המדינה יעלו ל-26 אחוזים. המשמעות במספרים היא שלמשק האמריקאי יחסרו כ-380 מיליארד דולר בשנה מתוך תקציב של 2.8 טריליון בשנה שזה כמעט 13.5 אחוז מהתקציב !!!

במצב כזה הגירעון בארצות הברית יזנק בעוד שני אחוז חוב תוצר בשנה והאמריקאים יצטרכו:
1. להעלות מיסים
2. לקצץ בתקציב
3. להגדיל את היחס חוב תוצר לאורך זמן.

שלוש האפשרויות לא נראות מלבבות ולכן הריבית ארוכת הטווח האמריקאית לא תוכל בשנים הקרובות לחזור מעל לשלושה אחוזים. יתרה מכך אם יחס החוב תוצר האמריקאי ימשיך לגדול כפי שקרה בשנים האחרונות, אזי הריבית ארוכת הטווח לא תוכל אפילו לעבור את ה-2.5 אחוז.

טוב, אמר יעקב מויאל, אני חייב לצלול עוד פעם אחת ודי. הוא צלל ואני הודיתי לו על השיעור המאלף שבסופו תובנה: