בוטיק ההשקעות המוביל
25 שנות נסיון. סל המוצרים הפיננסיים בניהול אישי.
בוטיק ההשקעות המוביל
סל המוצרים הפיננסיים בניהול אישי.
25 שנות נסיון.
ניהול
תיקי השקעות
גמל והשתלמות
בניהול אישי
ניהול השקעות חיצוני
בקרנות נאמנות
פוליסות
חסכון
שווייץ מתחת לאפס
פברואר 2015
מאת אלי צחור ואמיר חדד
 
 
בחודשים האחרונים הגיעו תשואות איגרות החוב במדינות המפותחות בעולם לשפל חסר תקדים. בצרפת והולנד התשואות הן בין 0.6-0.8 אחוז לעשר שנים. בגרמניה ויפן התשואות הן בקושי 0.35 אחוז לעשר שנים. אבל את התשואה הנמוכה ביותר מספקות איגרות החוב לעשר שנים של שווייץ - מינוס 0.3 אחוז לאיגרת חוב לעשר שנים.

לפי המודל הקלאסי הכלכלי, ככל שהחוב הלאומי של המדינה יהיה גבוה יותר, התשואה הנדרשת תהיה גבוהה יותר. אולם בשנים האחרונות אנו עדים למדינות כמו יפן שמנהלת חוב של 220 אחוז חוב תוצר, עם תשואות אפסיות על החוב. למעשה, מדינות רבות בעולם מנצלות את הריביות הנמוכות ומנהלות מדיניות פיסקלית מרחיבה מבלי להגדיל את הגירעון, וזאת כתוצאה מהירידה בהוצאות המימון שלהן.

האחראי המרכזי לקיטון בעלויות המימון של אותן מדינות הם הבנקים המרכזיים שרוכשים בשוק את איגרות החוב של המדינות . בכך הם יוצרים ביקוש מלאכותי, שמעלה את מחירי איגרות החוב ומוריד את התשואות שלהן, מה שמאפשר לאותן מדינות לגייס חוב במחיר זול במיוחד.

התוצאה היא אשליה של גירעון נמוך שנוצר כתוצאה מירידה בעלויות בגיוס. כך לדוגמא שווי התוצר היפני הוא 4.9 טריליון דולר, ואילו שווי של התקציב היפני הוא 789 מיליארד דולר. החוב היפני עומד על כ-10.78 טריליון דולר והריבית הממוצעת, שעומדת על כאחוז לעשר שנים, עומדת על 110 מיליארד דולר בשנה. אם הריבית הממוצעת תעלה לשני אחוז, היפנים ייאלצו לשלם עוד 110 מיליארד דולר, מה שיקפיץ את הגירעון בתקציב היפני ב 14 אחוז. לכן הבנק המרכזי של יפן חייב לדאוג שהריביות הנמוכות יישארו בתקופה הנראית לעין.

מדינות העולם מתחמקות מהאפשרות לממן את הגירעון על ידי העלאת מיסים בכך שהם רוכשות אג"ח של עצמן ובכך דואגות שמחיר החוב יישאר נמוך מאוד.
האם התהליך הנוכחי יכול להימשך ללא הפרעה?
מבט קצר על ההיסטוריה

שאלת מקור החוב הלאומי העסיקה, כבר בתחילת המאה ה- 19, את דוד ריקרדו שפיתח מודל שנקרא לאחר מכן "אקוויוולנטיות ריקא רדיינית". מכירים את המושג יתרון יחסי? תועלת שולית פוחתת? שקילות ריקרדו? כל אלה עקרונות כלכליים מרכזיים שריקרדו היה אחראי לניסוחם.

לקבלת עדכונים שוטפים במייל   


ריקרדו נולד בשנת 1772, היה בן למשפחה יהודית ממוצא פורטוגזי שנדדה בין מדינות עד שהשתקעה באנגליה. כחבר הפרלמנט האנגלי, התמקד בעיקר בנושאים כלכליים כמו מלחמה במכסים, בהדפסות כסף ובכל מיסוי שלא ראה לו הצדקה כלכלית.

טענת ריקרדו היתה כי אין זה משנה מבחינת התוצאה הסופית כיצד הממשלה מתכוונת לממן את הגירעון שלה, אם על ידי הטלת מסים או בהנפקת אגרות חוב. לדבריו, גם אם הממשלה תממן בהווה את הגירעון על ידי אגרות חוב, היא תצטרך בעתיד להעלות מסים כדי לממן את פדיון האגרות חוב.

בזמן מלחמת הבריטים בנפוליאון התלבטה הממשלה כיצד לממן את הוצאות המלחמה, האם באמצעות מסים או בדרך של נטילת מלוות כגון באמצעות הנפקת אגרות חוב לציבור. ריקרדו הראה ששתי האפשרויות בעצם זהות מבחינה מקרו-כלכלית, והוביל לטביעת המונח "שקילות ריקארדו". העיקרון לשקילות הוא שגיוס אגרות חוב שקול להטלת מסים בעתיד, מכיוון שבזמן הפירעון של אגרות החוב תיאלץ הממשלה לממן את ההחזר מתקציב המדינה שמגיע ממסי האזרחים, ולכן, אם יהוון מחיר ההחזר לזמן הנוכחי, תתקבל שקילות בין סכום זה לסכום הטלת המסים כיום.

יצירת קשר עם מנהלי התיקים »



כמאה וחמישים שנה מאוחר יותר בחן רוברט ברו, כלכלן אמריקאי נודע ומשפיע, מומחה במאקרו כלכלה, את "האקוויוולנטיות הריקארדיינית", וטען כי מדיניות פיסקאלית היוצרת גירעון וממומנת על ידי אגרות חוב, במטרה להגדיל את ההכנסה הפנויה וליצור גידול בצריכה, לא תשיג את מטרתה. הציבור יחשוש שבעתיד הממשלה תצטרך להעלות מסים כדי לממן את הגירעון. על כן הציבור ישמור את ההכנסה הפנויה הנוספת כתוצאה מהפחתת המיסים, לימים שבהם הממשלה תצטרך להעלות מסים. תופעה זו מכונה "הנייטרליות של החוב".
שקילות ריקרדו
'שקילות ריקרדו", המונח הכלכלי הקרוי על שמו, אומר בפשטות כי אנחנו כאזרחים מבינים שבפועל אין הבדל בין הדפסת כסף או גיוס אג"ח להטלת מסים. המשמעות העמוקה של מושג השקילות, היא שהפרט ישלם על הוצאותיו היום בריבית עתידית שתמומן על ידי הטלת מיסים או כל הדפסת כסף או מחזור חוב עתידי יקר.


אולם התהליך שמתרחש היום, בו הבנקים המרכזיים מווסתים את מחירי עלות הגיוס של הממשלות, מצליח לנטרל את שקילות ריקרדו, שכן למעשה המחיר שמשלמות המדינות בפועל על החוב שלהם או מאוד נמוך עד אפסי. אבל לכל דבר יש מחיר. המחיר הוא בועת אשראי עולמית:
• מחירי המשכנתאות בכל העולם זולים והם גורמים לעליית מחירי הדיור ואינפלציה במחירי הנדל"ן;
• מחירי איגרות החוב הממשלתיים והקונצרנים המובילים נסקו לגבהים שמשקפים תשואות אפסיות ולכך תהיה השפעה עתידית שתוביל להקטנת הפנסיות של כולנו.

המצב האבסורדי מכל הוא בשווייץ, בה הריבית ארוכת הטווח לעשר שנים היא מתחת לאפס וזה אומר שעדיף לקחת הלוואות כי בעתיד נחזיר פחות.

לסיכום – בדומה למסקנת ריקרדו שהאזרח בסוף משלם על הגירעונות במיסים, היום זה מס שנקרא אינפלציית נכסי הנדל"ן ואגרות החוב שמשולם בעיקר על ידי הדור הנוכחי וישולם על ידי הדור של ילדינו ונכדינו.

התיזמון מנצח את ההשקעה לטווח ארוך
2018: שנה תנודתית. אקורד הסיום העלאת ריבית
דצמבר 2018. סיכום 2018 התנודתית בשוקי העולם. להעלאת הריבית בישראל השפעה קטנה על משקי הבית והעסקים, אבל יש לה משמעות רבה להתפתחות הציפיות העתידיות והתשואה על הנכסים  המשך קריאה »
הכלכלה מתחממת, גם כדור הארץ
אוגוסט 2018: נתוני הצמיחה הגבוהים בארה"ב קרובים לתנופה המספרית של הכלכלות המתפתחות של סין והודו, הרחק מהדשדוש בכלכלות אירופה.  המשך קריאה »
רבותי, האינפלציה חוזרת?
מרס 2018. לא היינו מתעכבים על מדד פברואר, שעלה לאחר שנים רצופות של ירידות, אלמלא המגמה של עליית האינפלציה בעולם   המשך קריאה »
הבית האמריקאי לא ירוק יותר
אוקטובר 2017. לכאורה החלום האמריקאי קרוב מתמיד: אנחנו מביאים כסף לרכישת נדל"ן ובתמורה תשואה שנתית מובטחת של 9%. האומנם? על האותיות הקטנות שלא כתובות בפרסומות לרכישת נדל"ן מעבר לים  המשך קריאה »
הצריכה צומחת
אוגוסט 2017. מה שמתדלק את הצמיחה בישראל זה הצריכה הפרטית. זו לא צמיחה אמיתית  המשך קריאה »
טראמפ שולח את השוק לאג"ח ארוך
אוגוסט 2017. הסימן הראשון בשוק ההון האמריקאי לכך שיש נשיא צולע הוא עליה בביקוש לאיגרות חובות ארוכות, שזה מקום מפלט למצב עולם של חוסר אמון ואי ודאות.  המשך קריאה »
למה גז כן ואקזיט לא?
כדי להחליש את השקל מול הדולר, בנק ישראל צריך לנטרל את האקזיטים ולהזרים דולרים  המשך קריאה »
תוכנית כלכלית נטו חיובית
מאי 2017. יש לנו רק דברים טובים לאמר על התוכנית הכלכלית של כחלון. ואצלנו בשוק ההון מגמת התעוררות עם הנפקות חדשות  המשך קריאה »
יש עתיד בצרפת?
אפריל 2017. בצרפת מתלהבים מהפוליטיקה החדשה, אך בשורות כלכליות אין בה  המשך קריאה »
מדד המחירים ליצרן: האם סנונית ראשונה לאינפלציה?
פברואר 2017: שימו לב למדד המחירים ליצרן - עליה של 2.9% מתחילת השנה, סימן ראשון לעליה אפשרית של האינפלציה. אחיו המדד לצרכן ירד בינתיים ב-0.2 אחוז  המשך קריאה »
הרייגן של הודו
מאמר זה על כלכלת הודו מוקדש לזכרה של נאוה יצחק ז"ל, לשעבר מנהלת מכירות בברומטר, שנפטרה בחודש שעבר בטרם עת.   המשך קריאה »
מוצר פיננסי חדש בשוק ההון: קופת גמל להשקעה
ינואר 2017. מותר להפקיד בקופת הגמל להשקעה עד 70,000 ₪ בשנה ולמשוך את הכסף בכל יום ללא קנס אך עם תשלום מס רווחי הון של 25 אחוז ריאלי. אפשר לבצע דרכנו  המשך קריאה »
שווקי המניות סומכים על הבטחות טראמפ, ועולים
ינואר 2017. הכלכלה האמריקאית מצפה להפחתת מיסים ותמריצים פיסקליים שיתדלקו את הביקושים. האם האירו עומד להיחלש מול הדולר?   המשך קריאה »
טראמפ: הריבית משנה כיוון
דצמבר 2016. אפקט טראמפ: הריבית הארוכה משנה כיוון והחלה תהליך ארוך טווח של עלייה. האם אנחנו חוזרים לכלכלת צד ההיצע?  המשך קריאה »
זרקור על אג"ח: אנגל משאבים אג"ח 8
אוקטובר 2016. זרקור על איגרת חוב אנגל משאבים  המשך קריאה »
כל הדרכים מובילות ליציאה מהגוש
ספטמבר 2016. איטליה זה לא יוון. אם יוחלט במשאל עם על עזיבת גוש האירו, זו סוף דרכו ואולי תחילתה של התאוששות  המשך קריאה »
ריח של שנות השמונים באויר
אוגוסט 2016. לא מעט משותף בין רייגן לבין המועמד לנשיאות טראמפ. קודם כל לשניהם התייחסו כליצנים תורנים. אבל יותר מזה, אצל שניהם מערכת המס במוקד. אצל רייגן זה עבד יפה  המשך קריאה »
תיקון 190: מה זה אומר ולמי טוב
יולי 2016. הפעם על טרנד ושמו תיקון 190.   המשך קריאה »
האם קרנות מנייתיות ותעודות סל מכות המדדים?
יוני 2016: מי שהשקיע במדדי המניות בישראל ב-10 השנים האחרונות השיג תשואה נמוכה יותר מהמדדים המקבילים בחו"ל, אך מי שעשה זאת לפני כ-15 שנה הרוויח  המשך קריאה »
איגרות חוב אמריקאיות לא מה שחשבתם
אפריל 2016: החוסן של חברות הנדל"ן הישראליות גבוה מזה של האמריקאיות שבאות לגייס פה כסף ומציגות שיערוכים מופרזים  המשך קריאה »
השוק בצמיחה, ההייטק לא
אפריל 2016. ירידה משמעותית ביצוא ההיטק בישראל. בארה"ב השוק מתאושש  המשך קריאה »
אז אולי העלאת שכר המינימום
מרס 2016. האם העלאת שכר המינימום תגדיל הצמיחה. הנתונים מראים כלכלה ישראלית יציבה  המשך קריאה »
איך מגיב שוק ההון לבחירות בארה"ב
מרס 2016. איך מגיב שוק ההון לבחירות בארה"ב. כך זה היה בשנים שבהן נשיא מסיים את תפקידו  המשך קריאה »
מה מוריד את השווקים
פברואר 2016. למה השוק יורד, ומהם הגורמים שבכל זאת מאזנים אותו  המשך קריאה »
למה להוריד מסים למעמד הביניים
פברואר 2016: במקום עוד מאותו דבר, כלומר הפחתות ריבית, יש להוריד מיסים למעמד הביניים. הגירעון אמנם יגדל אבל אפשר לאזן בגידול בצמיחה וצעדים משלימים  המשך קריאה »
תיקון או מפולת
ינואר 2016: תיקון או מפולת? ומתי נראה התאוששות?  המשך קריאה »
האם ברזיל בדרך לחדלות פירעון?
ינואר 2016. הפעם ניתן מבט לברזיל, נפגעת עיקרית ממשבר הנפט.   המשך קריאה »
ה-16 בדצמבר הגיע וההבטחות התממשו
דצמבר 2015. תהליך העלאת הריבית יהיה ארוך ומדוד. ואצלנו, השקל החזק מחייב מציאת פתרונות  המשך קריאה »
האם שוק הדירות ישנה כיוון ב-2016?
דצמבר 2016. הריבית שמגביהה ראש ומחיר למשתכן עשויים למתן את שוק הנדל"ן  המשך קריאה »
השוק התאושש מהר. ריבית אפס אמרנו?
נובמבר 2015. אחרי תיקון של 10–15 אחוז בשוקי המניות, ראינו החודש רגיעה והתייצבות.  המשך קריאה »
ותודה שקניתם במקלדת
נובמבר 2015: המהפכה הצרכנית שבה קונים באינטרנט, והרבה, עדיין לא נתנה אותותיה בדוחות של חברות המסחר והאופנה  המשך קריאה »
תיקון מתבקש
אוקטובר 2015: הירידות האחרונות בשוקי העולם הן תיקון מתבקש לאחר תקופה ארוכה של עליות  המשך קריאה »
ריבית אפס לא עושה את העבודה
אוקטובר 2015: התיקון בשוק הוא מתבקש. ריבית אפס כבר לא עושה את העבודה. איך בכל זאת מוציאים את המשק מההאטה? קוראים לזה כלכלת היצע  המשך קריאה »
מיליארד סינים לפעמים טועים
ספטמבר 2015: אחרי משבר 2008 דשדשה הבורסה בסין במשך כארבע חמש שנים ואז החלה לעלות. לעלות זו מילה עדינה זו, הייתה נסיקה מטורפת כלפי מעלה.  המשך קריאה »
תפוח אדמה לוהט ושמו העלאת ריבית
אוגוסט 2015: בטווח של עשר השנים הקרובות הריבית תעלה, אבל לא לרמות הקודמות, לא לארבעה וחמישה אחוזים. לממשלות יש קושי רציני להעלותה  המשך קריאה »
אז כמה בטן גב היה לנו
יולי 2015. טורקיה, המתחרה הגדולה של יוון, הצליחה במהלך שנות ה-2000 להעלות את מספר התיירים מעשרה מיליון בשנה ל-40 מיליון  המשך קריאה »
מה יעשו המניות אם הריבית תעלה
מאמר של אלי צחור ואמיר חדד ב"גלובס" 9.6.15: מה יקרה לשוק המניות כשהריבית תעלה  המשך קריאה »
האם העולם חולה במחלה היפאנית
אפריל מאי 2015. האם הרחבה מוניטרית מביאה לצמיחה? המקרה היפאני מטיל ספק במגמה העולמית השלטת   המשך קריאה »
אז מה עושים? בונים בניינים (ומורידים ריבית)
מרס 2015. כשאין אלטרנטיבה סולידית לכסף, הציבור רץ לשוק הנדל"ן והמניות. בדרך לוקחים משכנתא זולה.  המשך קריאה »
אירופה תחת מתקפה כלכלית
ינואר 2015: כבר שנים מדברים על תוכנית כלכלית משמעותית לאירופה הנקראת "בזוקה". בכל פעם היא נדחית או מבוצעת בזעיר אנפין  המשך קריאה »
אבינומיקס 2 ופרופ' פול קרוגמן
דצמבר 2014: האם כלכלת יפן נמצאת בנקודה מעניינת לזינוק מחדש.  המשך קריאה »
מחירי הנפט, המלחמה הקרה (ומשלי פאהד)
נובמבר 2014: הזהב השחור מכה שנית. למה מחיר הנפט יורד  המשך קריאה »
הקלאסיקו נשאר, בינתיים
אוקטובר 2014: קטלוניה מובילה יחד עם בסקיה את הצמיחה הספרדית. לכן החשש הרב ממשאל העם  המשך קריאה »
ניוזלטר
הרשמו לקבלת עדכונים שוטפים במייל
ניוזלטר
הרשמו לקבלת עדכונים שוטפים במייל
ניוזלטר
הרשמו לקבלת עדכונים שוטפים במייל