2018: שנה תנודתית. אקורד הסיום העלאת ריבית
דצמבר 2018
מאת אלי צחור ואמיר חדד
שנת 2018 התאפיינה כשנה תנודתית בשווקים הפיננסים, הסחורות והמטבעות. בסוף ינואר זינק השוק לשיא חדש, בפברואר הגיע מימוש קצר אך חריף, ומשם החלה התאוששות שהביאה לשיאים חדשים ביולי. מאז נרשמות ירידות חדות בשוקי המניות עד למועד כתיבת שורות אלו.
במהלך 2018 היו מספר מדינות שחוו משבר פיננסי מקומי כמו טורקיה, ארגנטינה ואיטליה, שבה המצב הכלכלי ממשיך להיות שביר.
|
הנפט זינק עד אמצע 2018 למחירים של 70 דולר לחבית ואז החל לצנוח לרמות של 50 דולר לחבית.
|
|
בגזרת מטבעות הקריפטו ראינו ירידה חדה של הביטקווין ומטבעות הקריפטו האחרים שחזרו מספר שנים אחורה.
|
בארצות הברית נתונים חיוביים
הנתונים הכלכליים בארה"ב ממשיכים להיות חיוביים. הריבית בארצות הברית הגיעה ל-2.25 אחוז וצפויה לסיים את השנה ב-2.5 אחוז. לראשונה מזה תקופה ארוכה אנו רואים עקום תשואה כמעט שטוח, כלומר התשואה על איגרות החוב הארוכות שווה לתשואה על איגרות החוב הקצרות.
מה זה אומר עקום תשואה שטוח. הבנק המרכזי בארה"ב תפקידו לשמור על יציבות המחירים במשק והוא עושה זאת באמצעות שליטה על הריבית קצרת הטווח. כשהבנק המרכזי מעלה את הריבית קצרת הטווח זו אינדיקציה לחשש מאינפלציה.
בריבית ארוכת הטווח הבנק המרכזי שולט באמצעות קניית אג"ח ארוכות טווח, כמו שעשה במשבר 2008 כדי להוריד את הריבית על האג"ח הארוכות. עקום שטוח הוא סיטואציה שבה הריבית קצרת הטווח והריבית ארוכת הטווח שוות. הדבר משקף מצד אחד חששות מאינפלציה וכפועל יוצא העלאת הריבית; ומצד שני אי יציבות במצב הכלכלה, מה שגורם לריבית ארוכת הטווח להיות יחסית נמוכה.
טראמפ ממשיך במלחמת הסחר שלו עם כמעט כל העולם תוך כדי שהוא מנסח הסכמים חדשים מול המדינות השונות שלא ברור עד כמה הם באמת שיפרו את מצב היצואן האמריקאי.
באירופה קיבעון
באירופה הסטגנציה נמשכת. הצמיחה ברוב הכלכלות באירופה ממשיכה להיות נמוכה ועל השולחן האירופאי לא מעט בעיות בוערות הדורשות פתרון:
בריטניההממלכה צריכה להחליט איך תתבצע פרישתה מהאיחוד האירופאי. בחודש שעבר אישרה הממשלה הבריטית את הסכם הברקזיט, אבל עדיין נחוץ אישרור גם של הפרלמט וגם של כל המדינות החברות באיחוד, מה שגורם למתח רב בממלכה.

תרזה מיי לא ממהרת להביא את ההסכם שגיבשה עם האיחוד להצבעה בפרלמנט מחשש לתבוסה. פרישה ללא הסכם עשויה להביא גם לזעזוע לממשלתה של מיי וגם לכלכלת בריטניה והאיחוד.
מהומות בצרפתלקראת סוף 2018 החלו הפגנות נרחבות בצרפת נגד העלאת המיסים שהממשלה תכננה. ממשלת צרפת מתקפלת לפי שעה וחוזרת בה מההחלטה להעלות מיסים.

הכלכלה הצרפתית סובלת מיחס חוב - תוצר שהולך וגדל, צמיחה אנמית וגירעונות מתגברים בתקציב, מה שלא מבטיח עתיד מזהיר לכלכלה הצרפתית.
וחוץ מזה יש משברים פיננסיים מקומיים בכלכלות המובילות בעולם: בטורקיה, ארגנטינה ואיטליה.
|
משברים פיננסיים מקומיים
|
|
באיטליה
יש ממשלה פופוליסטית שלא נכנעת לתכתיבים הכלכליים של האיחוד האירופאי ואף ספגה אזהרה חמורה מהאיחוד שיוטלו עליה קנסות ענק לנוכח החוב הלאומי הגדל ביחס לתוצר.
|
|
בארגנטינה
שבה התכנסה בחודש שעבר פסגת הכלכלות המובילות בעולם (G20), יש חשש מחדלות פירעון, בעקבות הגאות באינפלציה וההחרפה במשבר הכלכלי.
|
|
בטורקיה
נתוני צמיחה שליליים לעומת צמיחה איתנה בשנה שעברה. הבנק המרכזי לא שמע לארדואן והעלה את הריבית. ההאטה נמשכת: עליה של 1.5% בלבד בתל"ג לעומת 11.6% ברבעון המקביל ב-2017.
|
בישראל האירוע הכלכלי החשוב - העלאת הריבית
האירוע הכלכלי החשוב של השנה היה בסוף חודש נובמבר, כשבנק ישראל העלה את הריבית ב-0.15 אחוז, מהלך שלא נראה כמותו כבר שבע שנים והצית מהומה בשוק האג"ח. האם הייתה דחיפות גדולה בתקופת המעבר בין הנגידים, כשעל בנק ישראל מופקדת ממלאת המקום ד"ר נדין בודו טרכטנברג? נזכיר כי בסוף דצמבר ייכנס לתפקידו הנגיד החדש פרופ' אמיר ירון.
המהלך סיים רשמית את מדיניות הפחתת הריבית של בנק ישראל בשבע השנים האחרונות, המכונה מדיניות מוניטרית מרחיבה.
להעלאת הריבית ב-0.15 אחוז השפעה קטנה מאוד על משקי הבית והעסקים, אבל יש לה משמעות רבה להתפתחות הציפיות העתידיות והתשואה הנדרשת על הנכסים השונים. הכוונה היא שכעת הציפייה במשק שהריבית תמשיך לעלות בעתיד ולכן הבנקים וכל מי שנותן חוב ידרשו כבר היום ריבית גבוהה יותר.
במקרים אחרים בהיסטוריה שוקי המניות צפויים להיות אלטרנטיבה בתקופה של התחלת תהליך העלאת הריבית, עד שמגיעים לריבית שתהיה מספיק גבוהה כדי להוות אלטרנטיבה לשוק המניות.
נראה כי שוק המניות הישראלי יכול להוות בתקופה זו אלטרנטיבה לשוק האג"ח ולהשיא תשואה עודפת למשקיעים, בהנחה שלא יהיו זעזועים נוספים.