הזהב השחור מכה שנית. ירידת מחירו של הנפט ממעל 100 דולר אל מתחת ל-80 דולר לחבית היא מכה קשה למדינות התלויות בנפט ובראשן רוסיה. נראה שהירידה במחירי הנפט אינה מקרית אלא חלק מהחלטה אסטרטגית של האמריקאים. לאינטרס האמריקאי מצטרף גם האינטרס הסעודי.

משפחת אל סעוד שולטת בחלקים מחצי האי ערב מזה 300 שנה, ובערב הסעודית כממלכה - מאז 1932. גילוי מרבצי נפט בשטח הממלכה במרץ 1938 הביא לשינויים מרחיקי לכת במעמדה, בכלכלתה ובאופייה. ייצור תעשייתי של נפט החל במלחמת העולם השנייה שבמהלכה מצאה עצמה ערב הסעודית נהנית מהביקושים הגדולים. ההון האדיר שזרם לתחומיה איפשר לה לקיים שירותי חינוך, בריאות ורווחה מבלי לגבות מסים מתושביה, ובכך להפוך למדינת רווחה מובהקת שמושכת אוכלוסיית מהגרים מכל מדינות ערב.

לאחר מלחמת העולם השנייה החלה סעודיה מתקרבת לארצות הברית והתנגדה בתוקף לאסכולה הנאצרסטית שתמכה בהתקרבות לברית המועצות. מצרים שהחרימה באותן השנים את סעודיה נהנית היום מסבסוד סעודי של 10 מיליארד דולר, שמחזיק את הכלכלה המצרית על 80 מיליון תושביה בשנים האחרונות.

בשנות ה-70 עלו מחירי הסחורות בכלל ומחירי הנפט בפרט בצורה חדה. לעולם המערבי היו אלו שנים כלכליות לא פשוטות אולם לממלכה הסעודית היתה צמיחה חדה. בסוף שנות ה-70 הגיע התוצר לנפש בסעודיה לרמה של 25,000 דולר והיה אחד הגבוהים בעולם באותם ימים.
בתחילת שנות ה-80 החליט הנשיא רייגן להוריד את רוסיה, התלויה במחירי הסחורות, על הברכיים. הדרך הנוחה ביותר הייתה באמצעות הורדת מחירי הנפט והסחורות האחרות.
פאהד, מלך סעודיה באותם ימים, שיתף פעולה עם האמריקאים והעלה בהדרגה את מספר חביות הנפט המופקות מידי יום משני מיליון חביות לעשרה מיליון חביות. זה היה אחד הגורמים שהביאו לצניחת מחיר הנפט מ-32 דולר לעשרה דולר לחבית. הרוסים מכרו נפט במחירי הפסד ובסופו של דבר פשטו את הרגל. חומת ברלין נפרצה והקומוניזם הוכרז ככישלון.

באותן שנים תמכו הסעודים בעיראק של סדאם חוסיין מחשש להתעצמותם של האיראנים, שהם גם שיעים והם לא בדיוק החברים הכי טובים של משפחת אל סעוד.
התמיכה בעיראק והירידה במחירי הנפט גבו מהסעודים מחיר כלכלי כבד מאוד. התוצר לנפש הסעודי צנח מ-25,000 דולר לנפש ב-1980 ל-8,000 דולר לנפש ב-2003. יש הטוענים שזו הייתה הקריסה החמורה ביותר בתוצר לנפש שנמדדה אי פעם. סעודיה של שנות ה-90 הפכה למדינה עם חובות כבדים ובסכנת פשיטת רגל. רק רפורמה מקיפה ותוכנית ההתייעלות שהנהיג המלך פאהד הצילה אותה מקריסה כלכלית.

פאהד נשאל פעם בראיון אם ניתן היה לעשות את הדברים אחרת והוא כדרכו השיב במשל: מעשה בבחור צעיר שעזר לקשישה ברחוב להרים סלים לביתה לבסוף הודתה לו הזקנה ואמרה לו שהוא הטוב באנשים ואיחלה לו הצלחה, משפחה וילדים. לאחר כמה שנים אותה זקנה פגשה את אותו בחור שהיה כבר נשוי עם ילדים ואמרה לו שעכשיו, לאחר שנישא, הוא כבר כמו אחד האדם. הצעיר המופתע לא הבין ופנה לזקנה ואמר לה איך זה יכול להיות שלפני זה הייתי הטוב באנשים ועכשיו אני כמו כל האנשים, ועוד שאל אם אני אעזוב את אשתי וילדיי האם אני אהיה שוב הטוב באנשים. הזקנה השיבה שאם יעשה כך הוא הגרוע באנשים. המשמעות של הסיפור היא שאת מה שהיה לא ניתן להשיב.

בתחילת שנות ה-2000 עם עליות של צווס לשלטון בוונצאולה ותחילת שלטונו של פוטין שוב נעשו מהלכים של הפחתת התפוקה במדינות החברות באופ"ק על מנת לגרום לעליית מחירי הנפט, והסחורות בכלל. כצפוי, עלייתם של מחירי הסחורות היטיבה עם המדינות שמייצאות סחורות ופגעה קשות במדינות המייבאות. רצה הגורל שהעניק את מיטב משאבי העולם למנהיגים שיציבותם מוטלת בספק כמו פוטין, צווס, קדאפי ואחרים. כשלחבר'ה האלה יש קצת כסף בארנק הם מתחילים לעשות צרות. אבל כמו שתמיד קורה, מתחיל תהליך של איזונים ובלמים. אי אפשר רק ליהנות במשך שנים מנפט במחיר של יותר מ- 100 דולר ולא לשלם מחיר.

עליית מחירי הסחורות תדלקה גל גדול של מהומות ברחבי העולם ועוררה את "האביב הערבי" שהביא איתו את החורף של דאעש, שבתורו מאיים מאוד על משפחת אל סעוד ומהווה מטרד מדאיג גם לאמריקאים. פוטין חלה במחלת שיגעון הגדלות ורוצה בין היתר לשלוט במשאביהן של מדינות השכנות כמו גרוזיה ואוקריאנה וזה כמובן לא מקובל על העולם המערבי.

לכן שוב מגיע נשיא אמריקאי ומחליט להילחם ברוסיה ובקיצונים אחרים. מה יכול להיות יותר טוב מהורדת מחיר הנפט שייתן מכה לרוסים ולדאעש ביחד. הסעודים מאוד בעניין. זאת למדים בין היתר מהעסקאות האחרונות שבהן הופחתו מחירים למדינות ממזרח אסיה ולפי הצהרת הסעודים "שהם יראו בעין יפה מחיר של חבית נפט ב-70 דולר". בכל מקרה הסעודים לא ממהרים להעלות את תפוקת הנפט המיוצרת שכן אין להם אינטרס לירידה חדה במחיר. ככל הנראה הסעודים הבינו את כלל הבשר הידוע : פחות מדיי זה נא. שרוף מידי זה רע.