יולי 2019.

מאת אלי צחור ואמיר חדד

בכל פעם שבשווקים יש רעשי רקע מבשרי מיתון, כמו התחממות עם איראן, מגיע טראמפ ושולף שפן מכובעו שמחזיר את השווקים למסלולם הטבעי. פעם זה הסכם עם מקסיקו, ופעם זו פגישה מפתיעה עם הרודן של צפון קוריאה, קים ג'ונג און, שבין לילה הפך לחבר.

טראמפ מתנהל כמו בתוכנית ריאליטי ובהליכה על הסף הוא נזהר שלא להיגרר למהלכים נועזים כמו מלחמה עם אירן. אותו דבר עם הסינים: טראמפ לא מותח יותר מדיי את החבל, גם איתם הוא רוקד צעד קדימה, שניים אחורה. האינטרס ברור: הדבר האחרון שהנשיא הזה רוצה, לקראת הבחירות בסוף השנה הבאה, זה מלחמה או מיתון. 

האחרון שהפסיד את הבחירות אחרי הכהונה הראשונה היה ג'ורג בוש האבא, עקב המצב הכלכלי לאחר מלחמת המפרץ ב-1992. לפניו היה זה ג'ימי קרטר, בשל התנהלות כושלת באיראן ב-1979 ומשבר הנפט.

וכך השווקים בארצות הברית ממשיכים לשעוט קדימה.

הכלכלה בארצות הברית  מתפקדת נכון להיום יחסית טוב, אם כי יש סימני האטה כלכלית. ההסתברות  למיתון בשנה הקרובה חצתה לראשונה מזה כ-10 שנים את רף ה-30 אחוז. כך לפי הבנק הפדרלי של ניו יורק. כלכלנים בארה"ב חלוקים בשאלה האם השוק האמריקאי בדרך למיתון.

אז בואו נסתכל בנתונים. הצמיחה בארצות הברית הינה בקצב שנתי של 3-3.25 אחוז, והאינפלציה נחלשה מעט לרמות של 1.5-2 אחוזים. מדדי האמון של הכלכלה האמריקאית פחות טובים משהיו בתחילת 2018, אבל עדיין מאותתים על יציבות וחוזקה. תשואות החוב האמריקאי ל-10 שנים ירדו מהשיא של ינואר בכמעט 100 נקודות בסיס והגיעו לשיעור של שני אחוז.

לפי דו"ח התעסוקה במשק האמריקאי שפורסם בשבוע שעבר, נוספו 224 אלף משרות חדשות לשוק העבודה, בניגוד לציפיית הכלכלנים לעלייה מתונה יותר.

ומה עם הריבית שטראמפ כל כך רוצה להוריד? הבנק המרכזי אמנם הודיע שבשנה הבאה תתחיל הפחתת ריבית, אבל לפי הנתונים הכלכליים,, בפרט דוח התעסוקה הטרי, בהלת המיתון היא לא כצעקתה. הורדת הריבית עשויה להתעכב או בכלל להתבטל. הנגיד האמריקאי צריך לעמוד מול לחצים ומניפולציות של טראמפ שמעוניין להוריד ריבית כדי ששוק ההון והמיליונרים ימשיכו לחגוג עם ריבית נמוכה.

אם הריבית תרד כתוצאה מחולשה בכלכלה, זה בעצם אומר שהמדיניות הכלכלית של השנים האחרונות לא מצליחה מספיק.

בכל מקרה צפויים לקראת הבחירות בשנה הבאה מהלכים כלכלים נוספים של הנשיא לתמרץ את הכלכלה ולהגביר את הצמיחה. סביר להניח שבחודשים הקרובים נשמע על הורדות מיסים נוספות, הגדלת הגירעון הממשלתי, דיבורים על פתרונות של הסכמי שכר וכמובן המשך לחץ של הנשיא על הנגיד להוריד ריבית. 

הכלכלות של אירופה ויפן ממשיכות לדשדש והנתונים הכלכליים שם נראים לא טוב. הבנק המרכזי האירופאי הודיע שככל הנראה הוא לא יעלה את הריבית באירופה בשנה הקרובה. מסתמן כי הבריקאקזיט יידחה למועד לא ידוע, אם בכלל, וראש הממשלה של ברטניה הולך להיות בוריס ג'ונסון, שהוא הגרסה בריטית המעודנת (או המנומסת) של הנשיא טראמפ.

 

באופן כללי נראה שאירופה  נדבקה במחלה היפנית והיא לא תהווה מנוע צמיחה כלכלי עולמי בשנים הקרובות.

קצב צמיחת התוצר בישראל ברבעון הראשון של 2019 עמד על 4.8 אחוזים.  זהו קצב צמיחה חריג שנבע ממכירות גדולות של כלי רכב ברבעון הראשון של השנה מתוך כוונה לנצל את העלאת המיסוי הירוק. האוצר מצפה שהצמיחה ב-2019 תהיה באזור ה-3 עד 3.5 אחוז לשנה.

 

ב-17 בספטמבר אמורות להתקיים בישראל בחירות והחשש העיקרי ששוב לא תהיה תוצאה חד  משמעית. למשל מצב שלא יצליחו שוב להרכיב ממשלה או שהממשלה שתוקם תהיה מורכבת מהרבה לחצים קואליציונים ולא ייעשו הצעדים הדחופים הנחוצים ובראשם קיצוץ רוחבי משמעותי.

חשש כלכלי משמעותי מקורו בגירעון בתקציב המדינה, שהגיע ליותרמ-3 אחוזים ב-2018 וממשיך לתפוח. כרגע עומד הגירעון על 3.5 אחוזים. הממשלה החדשה תצטרך לקבל החלטות לצמצום הגירעון בתקציב.