האם קרנות מנייתיות ותעודות סל מכות המדדים?
מאת אלי צחור ואמיר חדד
בשנים האחרונות מתקשים מדדי המניות ברחבי העולם לייצר תשואה משמעותית למשקיעים. בעקבות כך התחדש הוויכוח ההיסטורי בין המצדדים ברכישת תעודות סל העוקבות אחרי מדדי השוק לבין אלה הטוענים כי ניתן להכות את השוק באמצעות אנליזה ובחירת מניות.
החלטנו לבדוק האם תעודות סל על מדדי מניות מצדיקות את המוניטין הטוב שיש להן.
מה עשו מדדי המניות בשנים האחרונות ?
לטבלה הזו צריך להוסיף שני נתונים:
- המדדים בארצות הברית וגרמניה מייצרים בנוסף לתשואה הרגילה גם תשואת דיווידנד שנעה בין 1.5-2.5 אחוזים לשנה ומחולקת למשקיע בחזרה. לכן התשואות השנתיות הממוצעות במדינות אלה גבוהה מהתשואה המוצגת.
- אם רוכשים תעודה או קרן שמחקה את המדד ישנה עלות שנתית של 0.5-1 אחוז וזה מביא לכך שתשואות המדדים בפועל נמוכות עוד יותר מהמוצג בטבלה.
אז כשהנתונים האלה גלומים בחישוב שלנו, ניתן לראות כי מי שהשקיע במדדי המניות בישראל ב-10 השנים האחרונות השיג תשואה נמוכה יותר מהמדדים המקבילים בחו"ל, אך מי שעשה זאת לפני כ-15 שנה השיג תשואה משמעותית גבוהה יותר לאורך זמן מהמדדים בחו"ל.
המסקנה היא שרכישת מדדי מניות לא יכולה להתבצע בצורה עיוורת ויש משמעות קריטית
לעיתוי הרכישה.
האם קרנות הנאמנות המוגדרות כ"מנייתיות" הצליחו להשיא תשואה גבוהה ממדדי המניות.
השוואה תשואות מדד המעוף ומדד ת"א 100 לתשואות קרנות הנאמנות מנייתיות
ב-5 שנים האחרונות:
- מדד המעו"ף ייצר בחמש השנים האחרונות תשואה ממוצעת של כ-2.9 אחוז לשנה וזה לפני עמלות. אם לוקחים בחשבון את העמלות, ניתן להניח כי מדד המעו"ף ייצר תשואה של כ-2.5 אחוז לשנה.
- מדד תל אביב 100 ייצר תשואה שנתית ממוצעת של 1.4 אחוזים ובניטרול עמלות תשואה שנתית ממוצעת של כ-1 אחוז.
בטווח הזמן הנבדק היו פעילות 19 קרנות נאמנות מנייתיות , שמהן תשע קרנות יצרו תשואה גבוהה מתל אביב 25. רק קרן אחת ייצרה תשואה כמו תל אביב 25; ו-9 קרנות ייצרו תשואה נמוכה מתל אביב 25. לגבי מדד תל אביב 100 – 12 מתוך 19 הקרנות ייצרו תשואה גבוהה מתל אביב 100.
השוואת תשואות מדד המעוף ומדד ת"א 100 מול קרנות הנאמנות המנייתיות בשנה האחרונה:
- מדד המעו"ף איבד מעל ל-13 אחוז מערכו ומדד תל אביב 100 – כ-14 אחוז מערכו.
37 קרנות רלוונטיות לבחינה מול מדד המדדים הרלוונטיים. 33 מהן היכו את מדד תל אביב 25 ותל אביב 100.
מהי הסיבה לפערים בין הטווח הקצר לארוך?
- קל יותר להכות את מדד המעוף בתקופות שהשווקים פחות טובים.
- בשנים האחרונות עובר מדד המעו"ף ומדד תל אביב 100 תהליך של הידרדרות באיכות החברות שנמצאות במדדים. חברות זרות לא מקומיות ניצלו את האפשרות להיכנס למדד למרות שאין להן קשר משמעותי עם ישראל . חברות אלו ברוב המקרים גרמו נזק למדד, למשל חברת התרופות האמריקאית מיילן שמאז כניסתה למדד המעוף איבדה מעל ל-20 אחוז.
מילת המפתח ברכישת מדדים - עיתוי. דוגמאות מהעולם
מדד האס אנד פי עמד בתחילת ינואר 2000 על כ- 1500 נקודות. היום עומד המדד על 2050 נקודות, כלומר תשואה של 36 אחוז ב-16 שנה שזה לא מרשים במיוחד. תשואה שנתית של 1.9 אחוז. אך המדד האמריקאי הוא מדד שמחלק דיבידנדים שנתיים של כ-2-2.5 אחוזים ולכן תשואת המדד האמיתית היא כ4-4.5 אחוז בממוצע לשנה. אם מוסיפים לנתונים האלה עמלות ומיסים, המדד האמריקאי ייצר בתקופה הזו למשקיע תשואות שנתיות נטו של כ-2-3 אחוזים הרבה פחות מאיגרות חוב אמריקאיות לטווח של 10 שנים שנרכשו בשנת 2000.
לעומת זאת, מי שרכש את המדד האמריקאי לאחר מפולות כמו ב-2003 וב-2008, עת עמד המדד על כ-750 נקודות, השיג תשואות ממוצעות של מעל 8 אחוזים בשנה וזה עוד לפני תשואת הדיבידנד.
המקרה הקיצוני של יפן: המדדים ביפן לא מצליחים לייצר תשואה בשלושת עשורים האחרונים וזה על אף שהריביות בין הן אפסיות כבר מעל 15 שנה. מי שהשקיע כסף בנייקי בשנת 2000 עדיין לא השיא תשואה על כספו (בניכוי עלויות ודיבידנדים). יתרה מכך מי שהשקיע כסף במדדים המרכזיים ביפן בשנים 1989-2000 עדיין לא השיא תשואה על כספו וסביר להניח שהוא עדיין גורר הפסדים. כך שיפן (כמו שהיא רגילה להפריך הרבה תיאוריות כלכליות אחרות ) שוברת גם את המיתוס שלטווח הארוך מרוויחים במניות בבורסה.
שובו של האנליסט?
המסקנה המתבקשת ממאמר זה היא ש
לא ניתן לרכוש את המדד ולהחזיק בו באסטרטגיית "שגר ושכח" וחייבים לשלב באחזקה של מדדי המניות אסטרטגיה של הגדלה והקטנה במדד בעיתויים שונים. כמו כן נראה שיש סיכוי לא רע בטווחי זמן מסוימים להשיג תשואה גבוהה מהמדדים על ידי אנליזה ובחירת מניות.
המצב בעולם
הנתונים הכלכליים
בארצות הברית ממשיכים להיות פושרים ומאותתים כי העלאת הריבית בארצות הברית הולכת ומתרחקת. עם זאת אם נתוני מדד הליבה של האינפלציה יתחזקו בחודשים הקרובים ושיעור ההשתתפות בכח העבודה יעלה, אזי יש סיכוי שנראה העלאת ריבית בארצות הברית בשנה הקרובה.
ב
גרמניה צמחה הכלכלה ברבעון הראשון בשיעור של 0.7 אחוז, שיעור שהינו מרשים במיוחד בכלכלה הגרמנית וזאת למרות התחזקות האירו מול הדולר . נראה שהסיבה העיקרית היא גל ההגירה הגדול שפוקד את גרמניה בשנה האחרונה.
ב
יפן הנתונים הכלכליים ממשיכים להיות גרועים וכבר לא ברור מה יכול לאושש את הכלכלה היפנית אך עיקר עיני העולם נשואות לסין שם החשש הוא שמשבר החובות המקומי יגרור צמיחה נמוכה בכלכלה הסינית ובהמשך ירידה חדה בביקושים העולמיים.
בישראל הגירעון המסחרי ממשיך להתרחב והגיע בחודש מאי לשיא שלילי חדש של 1.9 מילארד דולר לעומת קצב חודשי של 600-800 מיליון דולר בחודשים האחרונים. הסיבה העיקרית לכך היא העליה החדה ביבוא שנרשמה בחודש בחודש מאי.לעומת זאת בתקציב הממשלה נרשם עודף בגביית מיסים מה שהביא לעודף של 1.6 מיליארד ₪. הצפי לגירעון בתקציב לשנת 2016 עומד על 2.9 אחוז אולם בפועל הקצב של הגירעון כרגע הינו 2.1 אחוזים.
בריטניה. ב-23 ביוני עתידים אזרחי הממלכה המאוחדת להחליט האם להישאר חברים באיחוד האירופאי. אם הבריטים יחליטו שלא להישאר באיחוד, אין זה אומר שבריטניה יוצאת מהאיחוד האירופאי מיידית. סביר להניח שייפתח מו"מ מחודש על היחסים בין בריטניה לבין האיחוד. הבעיה העיקרית היא איזה סוג תקדים כאן יווצר כדוגמא למדינות אחרות . בכל אופן החלטה של הבריטים שלא להישאר באיחוד תגרום לירידות בשווקי המניות בטווח הקצר.