מאת אלי צחור ואמיר חדד

 

בברומטר החודשי של החודש שעבר העלינו את הרעיון של הפחתת מיסים לבעלי רמות השכר שלהם יש נטייה שולית גבוהה לצריכה על מנת לתמרץ את הכלכלה ולנסות לייצר אינפלציה.

 

כשמדברים על הגדלת הצמיחה מיד עולה הרעיון  של העלאת שכר מינימום. פשוט מאוד: לאנשים יהיה יותר כסף והם יקנו יותר. האם הפתרון הזה עובד?
 
החשש המרכזי של העלאת שכר המינימום הוא השפעה אפשרית על הגידול באבטלה ופגיעה בשוק העבודה, שעלול לגרום לירידה בצריכה ולמיתון המשק.  עליית שכר המינימום מעלה באופן ישיר את עלויות החברות שבהן מועסקים עובדים רבים שמקבלים שכר מינימום. הרווחיות של חברות אלו צפויה להיפגע. התגובה  המידית הצפויה הוא התייעלות החברות וצמצום מצבת העובדים. זהו למעשה המודל הקלאסי שגורס שישנה השפעה שלילית של עלייה בשכר המינימום על שיעור התעסוקה במשק.

אבל המודל הזה לא נכון בכל ענפי המשק. ההשפעה של עליית שכר המינימום על שיעור האבטלה שונה בענפי המשק השונים.

נהוג לחלק את ענפי המשק לשתי קטגוריות: ענפי המשק הסחירים- אלו הענפים שקל לייצא או לייבא את תוצרתם  כמו הייטק, חקלאות ומוצרי חשמל; וענפי המשק הלא סחירים – נותני שירותים למיניהם וענפי ייצור שחייבים להתקיים, ולא ניתן לייבאם מחו"ל כמו עובדי מוסך ופקידים.

מחקרים בישראל הראו כי לעליה בשכר המינימום השפעה שלילית מובהקת על אבטלה במקצועות סחירים – ואילו השפעה זו נמוכה יותר במקצועות הלא סחירים, כלומר נותני השירותים (עבודה שנעשתה על ידי עמית גולדשטיין ודניאל גולדרייך בשנת 2014).

מחקרים אמריקאיים הראו שבמדינות בהן ענפי היצוא מעסיקים עובדים רבים שמקבלים שכר מינימום אין הצדקה להעלאת שכר המינימום והתוצאה יכולה להיות עלייה באבטלה.  אבל במדינות שבהן עיקר השכירים שמרוויחים שכר מינימום הם במקצועות לא סחירים, דהיינו פקידים בדרך כלל, אזי עליית שכר המינימום לא  תגרום לעלייה באבטלה  ולכן מדיניות של העלאת שכר המינימום כדאית  על מנת  לתמרץ את המשק.

התוצר בארצות הברית עלה ברבעון הרביעי של 2015 באחוז, הרבה מעל התחזיות. נתונים נוספים שהתפרסמו בכלכלה האמריקאית  מגדילים את הסיכויים להעלאת ריבית נוספת. התחזית שלנו היא שעקום התשואות צפוי להתמתן בשנה הקרובה. כרגע המרווח בין איגרות החוב הקצרות לארוכות בארצות הברית עומד על כ-125 נקודות בסיס ואילו באירופה זה כ-80 נקודות  בסיס.

הכלכלה בגרמניה צמחה ברבעון האחרון ב-0.3 אחוז, ובכל שנת 2016 - ב-0.3 אחוז. גם הכלכלות בצרפת ובהולנד משתפרות וצומחות בשיעורים של כ-1.3-1.5 אחוז לשנה. לעומתן, הכלכלות של פינלנד ושל נורווגיה חוות צמיחה שלילית. החשש החדש באיחוד האירופאי  הוא מיציאה של בריטניה מהאיחוד. הלירה שטרלינג ירדה לרמות של 1.38-1.4 שזו הרמה הנמוכה ביותר בעשר השנים האחרונות.

אצלנו צמח התוצר בקצב שנתי של 3.9 אחוז וגם נתונים כלכלים נוספים ביניהם שיעור האבטלה הנמוך ושיעור ההשתתפות בכח העבודה שממשיך להיות גבוה בהשוואה לנתונים בארצות הברית, מראים שהכלכלה המקומית עדיין חזקה ויציבה.