יפאן סובלת כבר שני עשורים מצמיחה נמוכה מלווה באינפלציה ששואפת לאפס.
על מנת לייצר צמיחה ואינפלציה גבוהה יותר, הפחיתו היפאנים במהלך שנות ה-90 את הריבית לאפס. כאשר מהלך זה לא צלח, החל הבנק המרכזי היפאני לרכוש ב-2001 אג"ח ארוכות של יפאן בשוק המשני במהלך המכונה "הרחבה כמותית". זאת על מנת להוזיל את עלויות הגיוס עבור החברות ו לגרום לציבור היפאני להוציא כסף וכך לייצר אינפלציה וצמיחה. אחריו הלכו גם הבנק המרכזי בארה"ב ובאירופה.

אך גם היום, 14 שנה אחרי תחילת ההרחבה הכמותית היפאנית, התוצאות די דלות ולמעט פרקי צמיחה ואינפלציה קצרים (לדוגמה העלאות מע"מ, האחרונה בשלושה אחוז, מה שהביא לכמה מדדים אינפלציוניים), לא הצליח המשק היפאני להתרומם.
המקרה היפאני מטיל ספק בהצלחת המדיניות הכלכלית שננקטת בימים אלו על ידי כל העולם ומעמיד במבחן תיאוריות כלכליות רבות שנים שטוענות שהרחבה מוניטארית תייצר צמיחה ואינפלציה.

המשבר הכלכלי של 2008 גרם לבנקים מרכזיים רבים ברחבי העולם להוריד את הריבית לאפס. תחילה עשו זאת הבנק המרכזי בארצות הברית ובריטניה, ולאט לאט הצטרפו רבים אחרים. אולם כאשר הריבית האפסית לא הועילה החלו הבנקים המרכזים של ארצות הברית ובריטניה במהלך של הרחבה כמותית שהחליש תחילת את המטבע הלאומי .

בתחילת הדרך הייתה אופטימיות, הכלכלה החלה להתאושש וקובעי המדיניות רק חיכו לסימנים ברורים וחזקים יותר, על מנת להפסיק את מדיניות ריבית האפס. ברור לכולם שריבית אפס לאורך זמן תייצר בועה פיננסית ובועת נכסים שככל שתימשך כך נזקיה יהיו גדולים יותר. אולם הנתונים האחרונים מראים שהצמיחה בארצות הברית ובריטניה אמנם נושקת לשלושה אחוזים, אך הרבה נתונים כלכליים אחרים לא מצליחים להתאושש, כמו שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה, שיעור יצירת המשרות היחסית נמוך, העלייה הזעומה בשכר העבודה והגידול הנמוך מאוד בצריכה הפרטית. גם האינפלציה עדיין לא הצליחה להרים ראש. האינפלציה היחידה היא במחירי הנדל"ן, האג"ח והמניות.

גם אירופה החלו באיחור אופנתי בהרחבה כמותית שגרמה להיחלשות האירו מול המטבעות האחרים ולירידה בתשואות האג"ח של המדינות המרכזיות באירופה לרמות אפסיות ואף שליליות. אנו מסופקים מאוד לגבי היכולת של האירופאים להצליח היכן שיפאן וארה"ב כל כך מתקשות. יש סיכוי טוב שהתוצאה תהיה אפילו גרועה מיפאן בגלל כשלים מבניים קשים בכלכלה האירופית. גם בישראל התנהגות הבנק המרכזי מאוד דומה לעולם ובהתאם התוצאות.
בשורה התחתונה התוצאה של המדיניות המוניטרית המרחיבה האגרסיבית העולמית היא אינפלציה בנכסים הפיננסים, דפלציה במוצרי הצריכה ומלחמת מטבעות.

כך נאלצים יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב ג'נט יילן וציוותה לדחות פעם אחר פעם את עליית הריבית שכן הם עוד לא משוכנעים שהמדיניות המוניטארית האגרסיבית מביאה לגידול בר קיימא בצמיחה ובתעסוקה. ההכרזות החוזרות על עליית הריבית שלא מתממשות ונדחות כבר כמה פעמים, הן ההוכחה לכך.
אותה ריבית אפס באה לידי ביטוי בישראל בעיקר במחירי הנדל"ן הגבוהים. בישראל עסוקים כרגע בהרכבת הממשלה הבאה שתצטרך להתמודד בראש ובראשונה עם בעיית יוקר המחיה, בעיקר למעמד הביניים ששכרו נשחק מול סל המוצרים שבראשם מגורים.