מרס 2018
מאת אלי צחור ואמיר חדד
מדד פברואר שפורסם החודש הוא המדד החיובי הראשון שנרשם בחודש פברואר מזה שבע שנים. הפעם האחרונה שנרשם מדד חיובי בפברואר היתה ב-2011, אז עלה המדד ב-0.3%. העליה הקודמת של המדד בפברואר היתה בפברואר 2006, אז נרשם מדד חיויבי של 0.6%. האם העליה הזו מקרית או שהיא מבשרת שינוי מגמה? האם ישראל בדרך לעליה באינפלציה?
| מדד פברואר בשנים האחרונות בישראל |
| |
פברואר
|
מדד שנתי |
| 2018 |
0.1%+ |
צפי 0.7% |
| 2017 |
0.0% |
0.2%- |
| 2016 |
0.3%- |
1%- |
| 2015 |
0.7%- |
1%- |
| 2014 |
0.2%- |
0.2%- |
לא היינו מתעכבים על מדד פברואר אלמלא המגמה של עליית האינפלציה בעולם: בחודש שעבר עלה מדד המחירים לצרכן בארה"ב ב-0.2%, צפי של עליה של 2.2% באינפלציה השנתית.
זו בשורה אמיתית לכלכלת ארה"ב היוצאת אט אט מהמשבר הכלכלי. בסוגריים נאמר שהנשיא טראמפ בוודאי ירצה לנכס את ההישג הזה לעצמו, אבל ההתאוששות בכלכלה האמריקאית היא תוצאה של תהליך מאז תחילת העשור, שבו ראינו לאורך שנים ריבית אפס.
| קצב אינפלציה שנתי ארה"ב |
 |
| 2018 |
צפי 2.2% |
| 2017 |
2.11% |
| 2016 |
2.07% |
| 2015 |
0.73% |
נזכיר כי כאשר האינפלציה מרימה ראש מי שבאה בעקבותיה זו הריבית. המשוואה פשוטה: כשיש עליות מחירים, אנשים קונים היום ולא מחר, שמא המחירים יעלו, ועל מנת שהאינפלציה לא תרים ראש יתר על המידה מעלים את הריבית.
אז האם ישראל תצטרף לחגיגה האינפלציונית, שהחלה בארה"ב ומדביקה גם את גרמניה?
נזכיר כי מאז המחאה החברתית בשנת 2011 התרחשו אצלנו לא מעט שינויים מבניים, שבהם הרגולטור מתערב בשוק החופשי לטובת הצרכנים ולהגדלת התחרות במשק:
כך למשל עידוד היבוא המקביל, הוזלת מחרי הטיסות בעקבות מדיניות השמיים הפתוחים , ההוזלות בסלולר, הקטנת מחירי השיווק של חברות הדלק וכתוצאה הוזלה במחירי הדלק. השינויים המבנייים האלה נתנו תרומה משמעותית לאינפלציה האפסית שאנו חווים בשנים האחרונות, אבל לעת הזאת אפשר לומר שרוב ההשפעה מיצתה את עצמה.
|
קצב אינפלציה שנתי גרמניה
|
 |
| 2018 |
צפי 1.5% |
|
2017
|
1.65% |
| 2016 |
1.68% |
| 2015 |
0.28% |
| 2014 |
0.19% |
לשם השוואה, בארה"ב יש הרבה פחות התערבויות מבניות כאלה, כך שיש שם סיכוי רב יותר לעליות מחירים בהתאם לתחרות בשוק.
גורם נוסף שעשוי לסמן עליית מדדים עתידית הוא היחלשות השקל. לאחרונה ניראה שלפחות לטווח של החודשים הקרובים השקל נחלש ובעקבותיו תגיע עלייה בחלק מהמוצרים המיובאים.
לאינפלציה נטיה לזלוג, בפרט על רקע המאבק מול סין
לאינפלציה יש נטיה לזלוג למקומות אחרים דרך עליית ביקושים ויבוא. אין לדעת גם מה יעלה מאבקו של טראמפ ליצירת סחר הוגן מול סין. אם טראמפ יממש את האיום ויגביל את הרכישות הזולות מסין, כדי לעודד פעילות יצרנית והגדלת מקומות עבודה בארה"ב, מחירי המוצרים בכל העולם צפויים לעלות.
בשוק ההון וניהול התיקים המשמעות המיידית של אינפלציה היא עליה בריבית, ירידה באיגרות חוב הבינוניות והארוכות והתמקדות בכלים פיננסיים להצמדת הכסף למדד המחירים לצרכן. בשוק ההון הישראלי בנגוד לשווקים בעולם יש לא מעט איגרות חוב קונצרניות צמודות למדד.
ונזכיר: אינפלציה אינה דבר שלילי
אינפלציה כידוע אינו בהכרח דבר שלילי. תחשבו על שומנים בדם. כולסטרול זה טוב? תלוי במינון ובגובה הערכים האחרים שסביב. אינפלציה היא תופעה חיובית כאשר היא נובעת מעליה בביקושים. אז זו אינפלציה המניעה את השוק קדימה: אנשים קונים יותר, רווחיות החברות עולה, השכר עולה, פחות אבטלה, יותר תעסוקה ויש עליה בגובה התוצר הלאומי. זו דינמיות הבריאה לשוק.
ביפאן למשל אין אינפלציה כבר 20 שנה, אז המשק תקוע, בין היתר כי אין עליית שכר וההכנסה הפנויה לא גדלה.