החודשים הקרובים יהיו משמעותיים בפוליטיקה האיטלקית. במהלך חודש אוקטובר יתקיים משאל עם שאותו מוביל ראש הממשלה מתיאו רנצי, בנושא שינוי שיטת הבחירה באיטליה. המטרה היא שהסנאט האיטלקי יהיה מורכב מנציגי המחוזות  ולא  מנציגי המפלגות. זאת על מנת להגביר את המשילות בעיקר בתחום הכלכלי,  ובכך  לסיים את התיקו ההיסטורי רב השנים בין שתי המפלגות הגדולות.

ראש הממשלה הצהיר שאם המשאל לא יעבור הוא יפרוש.  מפלגות האופוזיציה הודיעו שאם משאל העם לא יעבור הן יעלו מיד הצעה למשאל עם שלהן שיעסוק בנושא: פרישה מגוש האירו.

באיטליה המצב הכלכלי הבעייתי עלול לדחוף את האיטלקים ליציאה מגוש האירו, מה שיגרום לטלטלה עצומה בכלכלה האירופאית. למעשה איטליה נמצאת היום בשיתוק מוניטרי. כמעט  18 אחוז מהחוב בבנקים האיטלקיים מוגדרים כחוב רעיל  (הכוונה להלוואות שהוסבו למכשירים פיננסיים כמו איגרות חוב, שאפשר למכור רק בתנאי הפסד כמו הלוואות סב פריים למשכנתאות). לכן הבנקים האיטלקים מתקשים לתת אשראים וחמצן למשק האיטלקי ובקושי רב עומדים במבחנים האירופאיים.  

מערכת הבנקאות האיטלקית, מהוותיקות אם לא העתיקות בעולם, ניצבת בפני משבר קשה המתבטא היטב בשערי מניות הבנקים, שאיבדו בשנים האחרונות 70 – 80 אחוז מערכם.
שיעור האבטלה באיטליה, כ-11.4 אחוז, אינו משקף את הבעיה הגדולה בשוק העבודה האיטלקי. בקרב הצעירים באיטליה האבטלה עומדת על כ-39.2 אחוז. נוסף לבעיה חמורה זו,  יחס החוב תוצר האיטלקי עומד על כ-130 אחוז והוא שני באיחוד אחרי יוון. צמיחה באיטליה היא מילה שנשמעת כמעט כמו אוטופיה שכן הכלכלה האיטלקית  לא צמחה כבר כמעט 15 שנה. פתרון לא נראה באופק.

 
כך שבהחלט ייתכן  שהמצב הכלכלי הקשה יוביל להצבעת מחאה שתוציא את האיטלקים מגוש האירו. איטליה זה לא יוון, עזיבתה עשויה לגרום לפירוק הגוש.

כשמסתכלים מה עשה גוש היורו ליוון, אפשר להבין למה עיניהם של האיטלקים נשואות החוצה. הכלכלה היוונית לא מתפקדת בגוש האירו. דוגמא אחת היא היחס בין החוב לתוצר שעלה שם מ-130 אחוז חוב ב-2009 ל-207 אחוז חוב.  

וראו מה קרה לכלכלה הבריטית. בחודשים הספורים מאז הבריטים הודיעו על עזיבת האיחוד האירופאי (בריטניה לא בגוש, אלא באיחוד)  הבורסה באנגליה עלתה בכ-14 אחוז, יותר מכול בורסה אחרת באירופה. בנוסף, המטבע הבריטי נחלש מעל 10 אחוז, מה שבודאי יתרום ליצוא  בחודשים הקרובים.

אז בהשראת הקלישאה שכל  הדרכים מובילות לרומא,  היום כל הדרכים מובילות לפירוק הגוש האירופאי. הפתרון הוא כנראה חזרה למטבעות כמו הלירטה האיטלקית והפרנק הצרפתי והדרכמה היוונית. רק אחרי פיחותים משמעותיים במטבעות הנ"ל הכלכלות יוכלו להתאושש.

לאור המשבר הכלכלי האחרון מנסות מדינות אירופה למצוא מקורות הכנסה נוספים. לאחרונה אימץ בית המשפט האירופאי את הגישה שההכנסות של אפל ממקלטי המס באירלנד יהיו חייבות במיסוי והטיל קנס רטרואקטיבי של 13 מיליארד אירו מהכנסותיה במקלטים אלה הבין השנים 2004-2013. בסוף השבוע האחרון שלחו 185 תאגידים אמריקאים "מכתב איומים" למדינות אירופה ובו התריעו כי אימוץ הרעיון למסות את הכספים שלהם, יוביל למשיכת השקעותיהם מאירופה.

 

מאז 2008 ועד היום הכפילו תאגידים אמריקאים את סכום הכספים שהם מחזיקים באירופה ואלה הגיעו לרמה של 2 טריליון אירו. הרבה מונח על השולחן. אם התאגידים הגדולים יעזבו את אירלנד תהיה פגיעה קשה בכול אירופה. מי שמנסה לנצל זאת הוא שר האוצר המקומי המעוניין להוריד את מס חברות הטכנולוגיה ל-6 אחוז.

השוק הכי חזק בעולם, ארה"ב, גם לא מספיק חזק להעלות ריבית. הפד שוב לא העלה את הריבית בישיבתו באמצע ספטמבר.  האינפלציה האפסית מאפשרת זאת. הבועתיות בנכסי נדל"ן , מניות ואג"ח לא פרמטרים שמשחקים אצלו תפקיד. איש איש הטוב בכספו יעשה.

הבנקים המרכזיים לא לוקחים על זה אחריות. מה שכן חשוב להם הוא שהבנקים יהיו חזקים, יציבים ולא חשופים מידי לסקטור הנדל"ן, וזה המצב בינתיים. אי העלאת הריבית אינה סימן לחוזק של השווקים אבל באין אלטרנטיבה בגלל הריבית האפסית השווקים מתעלמים מכך.