בחודשים האחרונים אנו עדים שוב להתחזקות משמעותית של השקל. הראשונות להיפגע הן תעשיות היצוא המתקשות להתחרות. בנק ישראל מודע לכך ולכן פועל בשוק המט"ח קודם כל כדי לנטרל את השפעת הגז. כיוון שגילינו גז אנחנו לא צריכים לקנות נפט או פחם שמשלמים עליהם בדולרים, ואז קונים פחות דולרים והשקל מתחזק. רק מסיבה זו בנק ישראל קנה שני מיליארד דולר ב-2016.

חוץ מעניין הגז, בנק ישראל ממשיך  ברכישה של דולרים בכל פעם שהוא מזהה, לפי מדיניותו המוצהרת, "תנודות חריגות בשער החליפין, אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות". כך בשנים האחרונות רכש בנק ישראל מעל 100 מיליארד דולר.  

ומה עם האקזיטים שאנחנו שומעים עליהם חדשות לבקרים?  בסוף 2016 דווח שאקזיטים של חברות היי-טק ישראליות הסתכמו בסביבות 10 מיליארד דולר באותה שנה. והיד ב-2017 עוד נטויה. אז אם בנק ישראל מנטרל את אוצרות הטבע מהשפעה על שער החליפין, למה לא לנטרל גם את שווי האקזיטים לקופת המדינה?

לדעתנו, יש להתייחס לאקזיטים הרבים שיש במשק הישראלי כפי שמתייחסים לאוצרות  טבע כדוגמת הגז.

המחלה ההולנדית (מתוך ויקיפדיה) היא מונח כלכלי המתאר קשר בין גילוי אוצרות טבע במדינה בהיקף משמעותי לכלכלתה, לבין ירידה בייצור וביצוא של ענפי תעשייה, בשל עליה חדה בהכנסות ממטבע חוץ והתחזקות המטבע המקומי, הגורמים לירידה בכושר התחרות של אותם ענפים.

את המונח טבע העיתון הכלכלי  האקונומיסט, אשר ניתח את את הירידה במגזר הייצור בהולנד לאחר גילוי שדה הגז הענק חרונינגן ב-1959. ההכנסות מגז טבעי שהחלו לזרום לקופת המדינה בשנות השישים של המאה הקודמת הביאו תוך שנים ספורות להתחזקות הגילדן ההולנדי, לירידה בכושר התחרות של התעשייה המקומית לירידה ביצוא ולגידול באבטלה.

למרות שהמונח מתייחס כפשוטו לגילוי משאבי טבע, תופעות דומות של ייסוף המטבע המקומי ופגיעה בענפי תעשייה עשויות להתרחש גם על רקע שונה, למשל על רקע זרימת הון משמעותית  למדינה מכל סיבה אחרת ללא קשר לאוצרות טבע, או במקרים בהם מחירו של משאב טבע דומיננטי בכלכלת אותה מדינה מתייקר מאוד. זרימת הון משמעותית הנגרמת עקב שיפור בייצוא מוצרים מתוחכמים איננה חלק מהתופעה.

החלטנו לקרוא תיגר על המוסכמה  הזו ולהעלות השערה שאכן מגזר ההייטק אינו חלק מהמחלה ההולנדית אולם תופעת  האקזיטים כן שייכת  למחלה זו. כי מהו אקזיט אם לא ניצול המשאב האנושי, והסממנים דומים לגילוי אוצר גז: היוון  תזרים המזומנים עתידי של החברה, הכסף  מגיע בפעימה אחת קצרה ומפר את האיזון במט"ח.

על בנק ישראל  להתחשב לא רק בהכנסות מתחום הגז  אלא גם בהכנסות מתחום האקזיטים ולנטרל גם אותם ע"י רכישת מט"ח. כך בנק ישראל יקנה יותר דולרים, הדולר יתחזק ורווחיות החברות המייצאות תעלה.
 

שנה	שווי אקזיטים               במיליארדים
2004	2.55
2005	3.56
2006	10.75
2007	4.38
2008	2.7
2009	2.59
2010	2.33
2011	5.23
2012	9.66
2013	6.64
2015	10-11
2016	10-11
2017	15 מיליארד           (מובילאיי)

ארצות הברית

הריבית בארה"ב עלתה ל1.25 אחוז, זוהי העלאת הריבית השנייה השנה ואם לא יהיו שינוים  בסביבה המאקרו-כלכלית אנו צפויים להעלאת ריבית אחת נוספת עד סוף השנה. תופעת "השתטחות" עקום התשואה נמשכת במלוא העוצמה והמרווחים בין אגרות חוב הקצרות לארוכות הצטמצמו לרמה של פחות  מ-100 נקודות בסיס. העלאת הריבית הבאה תהיה תלויה בנתוני המאקרו שיתפרסמו ברבעון השני.

אירופה

לאחר צפירת הארגעה מכיוונה של צרפת באו הבחירות באנגליה והעלו מחדש את מפלס החששות. בעקבות חוסר היציבות של הממשלה הבריטית החדשה. עם זאת נתוני המאקרו הכלכלים באירופה מראים שיפור בחודשים האחרונים.

ישראל

תוכנית נטו למשפחה יוצאת לדרך וצפויה להגדיל את הצריכה הפרטית. שר האוצר גם החליט לבצע הגרלות ענק של דירות במחיר למשתכן על מנת להגביר את הלחץ על שוק הנדל"ן. בעיה ההולכת וגדלה במשק הישראלי הוא הגדלה משמעותית של האשראי הצרכני. ניראה שהרבה מאוד צרכנים מנהלים רמת חיים גבוהה בהרבה מיכולתם בעזרת באשראי בנקאי ואשראי דרך כרטיסי אשראי. זו תופעה מדאיגה לא ברמת הבנק או חברת האשראי, אלא הסכנה הנשקפת להרבה מאוד משקי בית.