בוטיק ההשקעות המוביל
25 שנות נסיון. סל המוצרים הפיננסיים בניהול אישי.
בוטיק ההשקעות המוביל
סל המוצרים הפיננסיים בניהול אישי.
25 שנות נסיון.
ניהול
תיקי השקעות
גמל והשתלמות
בניהול אישי
ניהול השקעות חיצוני
בקרנות נאמנות
פוליסות
חסכון
טראמפ: הריבית משנה כיוון
מאת אלי צחור ואמיר חדד
 
אפקט טראמפ מאוד משמעותי לשווקים הפיננסיים. מאז היבחרו שוק המניות האמריקאי עלה חזק ובמקביל שוק האג"ח ירד. הסקטור הבולט ביותר לטובה היה הבנקים שעלו בעוצמה רבה.
 
להערכת כלכלנים מובילים עם היבחרו של טראמפ החל עידן חדש בשווקים בארה"ב. הריבית  הארוכה משנה כיוון והחלה תהליך ארוך טווח של עלייה. 
 
לכך משמעות גדולה על המשק האמריקאי לאחר שנים ארוכות של ריבית נמוכה מאוד. האם  במדינות אחרות הריבית בהכרח תעלה? התשובה היא לא. אירופה ויפן עדיין מדשדשות וכרגע אין סימן להעלאת ריבית גם שם. בעניין זה להערכתנו  ישראל יותר קרובה לארה"ב אבל בעיכוב של כשנה.
האם כלכלת צד ההיצע חוזרת?
במאמר מלפני כמה חודשים השתעשענו באפשרות שדונאלד טראמפ ייבחר לנשיא ארצות הברית במקביל לשינוי שחל בבריטניה בה כבר נבחרה לראשות הממשלה תרזה מיי. העלינו אפשרות לשידור חוזר של שנות ה ה-80 אז היו בשלטון  מרגרט תאצ'ר , אשת הברזל הבריטית, ורונלד רייגן, שחקן קולנוע דרג ב' לשעבר.

סיסמת הבחירות של רייגן הייתה Make America Great Again . טראמפ אימץ סיסמה זו והוסיף גם את אמריקה לפני הכול. טראמפ הודיע כי בכוונתו לסגת מהסכם הסחר עם 12 מדינות שאותו קידם ברק אובמה. יש לציין כי הסכם זה לא אושרר ע"י הסנאט ולכן לא קיבל תוקף,  אבל טראמפ הודיע כי מעתה ההסכמים יהיו בילטרליים ספציפיים ולא הסכמי סחר חופשיים.

מה יעשה טראמפ בתחום המיסוי? השערה שלנו: מה שרייגן עשה אבל יותר חזק.
 
 
ההבדל יהיה כנראה שטראמפ ישים דגש על הורדת המס לחברות בעוד הדגש של רייגן היה על מס ליחידים. 

ומי אם לא תרזה מיי, ראש הממשלה הבריטית, הקדימה את טראמפ (בדיוק כמו שת'אצר הקדימה את רייגן בשנות ה-80) והודיעה ששיעורי מס החברות בבריטניה צפויים להיות הנמוכים ביותר מבין הכלכלות המערביות והכוונה היא לשיעור מס חברות של 15 אחוזים. למעשה נראה כי אנו חוזרים בחזרה לכלכלת צד ההיצע של שנות ה-80 עם התאמות שונות, שכן הבעיות הן לא אותן בעיות אך הפתרון נראה דומה.

יצירת קשר עם מנהלי התיקים של ברומטר »


בסוף שנות  ה-70 הכלכלות העולמיות סבלו ממחלת הסטגפלציה שהיא שילוב של  אבטלה ואינפלציה, כלומר שפל כלכלי שמלווה באינפלציה. בניגוד גמור ל"עקומת פילפס" המפורסמת מספרי הכלכלה, שסברה שאינפלציה ושפל כלכלי לא יכולים להגיע ביחד. היום המחלה העולמית היא דפלציה ושפל כלכלי שמלווים במדיניות מונטרית אגרסיבית.  ולמעשה גם פה יש סתירה לספרי הכלכלה שבהם כתוב כי מדיניות מוניטארית אגרסיבית  ודיפלציה לא יכולות להתרחש ביחד לאורך זמן (מה שקורה ביפן כבר שנים ארוכות).  בשנות ה-80 הצליחה כלכלת צד ההיצע לפתור את המחלה הכלכלית של אותה התקופה. אם  כן מהי כלכלת צד ההיצע והאם היא רלוונטית לזמננו?

לפי כלכלת צד ההיצע, הורדת שיעורי המס יכולה להביא להגברת המוטיווציה לעבוד, שיעור המועסקים במשק יעלה, הצמיחה תגבר ובסופו של דבר תירשם גם עלייה בתקבולי המס של הממשלה. תיאוריה זו כונתה "עקומת לאפר" (Laffer Curve), על שם היועץ הכלכלי של רייגן באותה העת, שצידד בה בנחישות. מבין תומכי כלכלת צד ההיצע, היו שטענו שעיקר הפחתת המס אמורה להינתן לעשירונים הגבוהים, ההנחה היתה שהחיסכון במס יופנה לקרנות השקעה ויהווה זרז לצמיחת המשק, תופעה המכונה -effect"  "Trickle Down.

ב-1971 טען ארתור לאפר, שהיה באותה תקופה יועץ כלכלי לנשיא ניקסון, כי על עקומה המתארת את השפעת השינוי בשיעור המס על ההכנסות ממיסים, ישנה נקודה אחת שהיא נקודת האופטימום שבה ממקסמת המדינה את הכנסותיה ממיסים.  אם נוריד או נעלה את שיעור המס ביחס לנקודה זו,  אזי ההכנסות ממיסים יקטנו. עוד טען לאפר כי ישנן שתי רמות של מיסוי שיתנו את אותן הכנסות ממיסים, כאשר אחת מהן נמצאת ברמה הגבוהה מנקודת האופטימום והשנייה ברמה הנמוכה מנקודת האופטימום.

מאוחר יותר, כאשר הנשיא פורד ביקש ממנו להסביר את התיאוריה, צייר לאפר עקומה פשוטה שהמחישה בפניו את התיאוריה בבירור. אילו שיעור המס היה 100%, כל התוצר שייוצר יהיה שייך למדינה. אנשים לא ירצו לעבוד תחת נטל מס כזה, ולכן הכנסות המדינה ממיסים יהיו 0. לעומת זאת, כאשר שיעור המס הוא  0%, העובד ישמור על מלוא משכורתו, ולא יהיה הפרש בין הכנסתו של העובד לפני מס או לאחר המס. בשני מקרים קיצוניים אלה, כיוון שהכנסות המדינה ממיסים הן ברמה של 0, לא תוכל הממשלה לתפקד ולספק שירותים  לאזרחיה והמדינה תימצא באנרכיה.

לפי הגרף ניתן לראות שהעלאת מיסים מעבר לנקודה E מקטינה את ההכנסות ממיסים (זה קרה כאשר חברות כמו גוגל,אפל, פייסבוק ואחרות החליטו להעביר פעילות למדינות עם שיעורי מס יותר נמוכים). לפי בוב מנדל ולאפר שיעורי המיסים בארצות הברית באותה תקופה, היוו חסם לצמיחה. הם טענו שהפחתה בשיעורי המס תדחוף  את כוח העבודה הלא מנוצל להיכנס לשוק עבודה, תביא לחיסכון רב בהוצאות הסוציאליות, ובכך תקטין גם את הגירעון הממשלתי וגם תתרום לצמיחה ברת קיימה.

נראה כי גם היום כלכלת ארצות הברית סובלת משיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה וממיסוי חברות גבוה מידי. לכן הרעיון להגדיל את סך המשתתפים בכוח העבודה ב5-6 אחוז נוספים (כפי שקרה בישראל בעשר השנים האחרונות) והורדת מס החברות צפוי להגדיל את ההכנסות ממסים ולהקטין את ההוצאות הסוציאליות וכך לייצר צמיחה ברת קיימה  
הריבית על המשכנתא עולה בשקט ובעוצמה
לאט ובלי הרבה רעש העלו הבנקים בישראל את ריביות המשכנתאות בכ-150 נקודות בסיס וזה למרות שהריביות הרלוונטית בשווקים לא השתנו.
בחודשים העלייה הייתה מרמות של כ-2.5 אחוז לרמות של כ-4 אחוז.
התיזמון מנצח את ההשקעה לטווח ארוך
2018: שנה תנודתית. אקורד הסיום העלאת ריבית
דצמבר 2018. סיכום 2018 התנודתית בשוקי העולם. להעלאת הריבית בישראל השפעה קטנה על משקי הבית והעסקים, אבל יש לה משמעות רבה להתפתחות הציפיות העתידיות והתשואה על הנכסים  המשך קריאה »
הכלכלה מתחממת, גם כדור הארץ
אוגוסט 2018: נתוני הצמיחה הגבוהים בארה"ב קרובים לתנופה המספרית של הכלכלות המתפתחות של סין והודו, הרחק מהדשדוש בכלכלות אירופה.  המשך קריאה »
רבותי, האינפלציה חוזרת?
מרס 2018. לא היינו מתעכבים על מדד פברואר, שעלה לאחר שנים רצופות של ירידות, אלמלא המגמה של עליית האינפלציה בעולם   המשך קריאה »
הבית האמריקאי לא ירוק יותר
אוקטובר 2017. לכאורה החלום האמריקאי קרוב מתמיד: אנחנו מביאים כסף לרכישת נדל"ן ובתמורה תשואה שנתית מובטחת של 9%. האומנם? על האותיות הקטנות שלא כתובות בפרסומות לרכישת נדל"ן מעבר לים  המשך קריאה »
הצריכה צומחת
אוגוסט 2017. מה שמתדלק את הצמיחה בישראל זה הצריכה הפרטית. זו לא צמיחה אמיתית  המשך קריאה »
טראמפ שולח את השוק לאג"ח ארוך
אוגוסט 2017. הסימן הראשון בשוק ההון האמריקאי לכך שיש נשיא צולע הוא עליה בביקוש לאיגרות חובות ארוכות, שזה מקום מפלט למצב עולם של חוסר אמון ואי ודאות.  המשך קריאה »
למה גז כן ואקזיט לא?
כדי להחליש את השקל מול הדולר, בנק ישראל צריך לנטרל את האקזיטים ולהזרים דולרים  המשך קריאה »
תוכנית כלכלית נטו חיובית
מאי 2017. יש לנו רק דברים טובים לאמר על התוכנית הכלכלית של כחלון. ואצלנו בשוק ההון מגמת התעוררות עם הנפקות חדשות  המשך קריאה »
יש עתיד בצרפת?
אפריל 2017. בצרפת מתלהבים מהפוליטיקה החדשה, אך בשורות כלכליות אין בה  המשך קריאה »
מדד המחירים ליצרן: האם סנונית ראשונה לאינפלציה?
פברואר 2017: שימו לב למדד המחירים ליצרן - עליה של 2.9% מתחילת השנה, סימן ראשון לעליה אפשרית של האינפלציה. אחיו המדד לצרכן ירד בינתיים ב-0.2 אחוז  המשך קריאה »
הרייגן של הודו
מאמר זה על כלכלת הודו מוקדש לזכרה של נאוה יצחק ז"ל, לשעבר מנהלת מכירות בברומטר, שנפטרה בחודש שעבר בטרם עת.   המשך קריאה »
מוצר פיננסי חדש בשוק ההון: קופת גמל להשקעה
ינואר 2017. מותר להפקיד בקופת הגמל להשקעה עד 70,000 ₪ בשנה ולמשוך את הכסף בכל יום ללא קנס אך עם תשלום מס רווחי הון של 25 אחוז ריאלי. אפשר לבצע דרכנו  המשך קריאה »
שווקי המניות סומכים על הבטחות טראמפ, ועולים
ינואר 2017. הכלכלה האמריקאית מצפה להפחתת מיסים ותמריצים פיסקליים שיתדלקו את הביקושים. האם האירו עומד להיחלש מול הדולר?   המשך קריאה »
זרקור על אג"ח: אנגל משאבים אג"ח 8
אוקטובר 2016. זרקור על איגרת חוב אנגל משאבים  המשך קריאה »
כל הדרכים מובילות ליציאה מהגוש
ספטמבר 2016. איטליה זה לא יוון. אם יוחלט במשאל עם על עזיבת גוש האירו, זו סוף דרכו ואולי תחילתה של התאוששות  המשך קריאה »
ריח של שנות השמונים באויר
אוגוסט 2016. לא מעט משותף בין רייגן לבין המועמד לנשיאות טראמפ. קודם כל לשניהם התייחסו כליצנים תורנים. אבל יותר מזה, אצל שניהם מערכת המס במוקד. אצל רייגן זה עבד יפה  המשך קריאה »
תיקון 190: מה זה אומר ולמי טוב
יולי 2016. הפעם על טרנד ושמו תיקון 190.   המשך קריאה »
האם קרנות מנייתיות ותעודות סל מכות המדדים?
יוני 2016: מי שהשקיע במדדי המניות בישראל ב-10 השנים האחרונות השיג תשואה נמוכה יותר מהמדדים המקבילים בחו"ל, אך מי שעשה זאת לפני כ-15 שנה הרוויח  המשך קריאה »
איגרות חוב אמריקאיות לא מה שחשבתם
אפריל 2016: החוסן של חברות הנדל"ן הישראליות גבוה מזה של האמריקאיות שבאות לגייס פה כסף ומציגות שיערוכים מופרזים  המשך קריאה »
השוק בצמיחה, ההייטק לא
אפריל 2016. ירידה משמעותית ביצוא ההיטק בישראל. בארה"ב השוק מתאושש  המשך קריאה »
אז אולי העלאת שכר המינימום
מרס 2016. האם העלאת שכר המינימום תגדיל הצמיחה. הנתונים מראים כלכלה ישראלית יציבה  המשך קריאה »
איך מגיב שוק ההון לבחירות בארה"ב
מרס 2016. איך מגיב שוק ההון לבחירות בארה"ב. כך זה היה בשנים שבהן נשיא מסיים את תפקידו  המשך קריאה »
מה מוריד את השווקים
פברואר 2016. למה השוק יורד, ומהם הגורמים שבכל זאת מאזנים אותו  המשך קריאה »
למה להוריד מסים למעמד הביניים
פברואר 2016: במקום עוד מאותו דבר, כלומר הפחתות ריבית, יש להוריד מיסים למעמד הביניים. הגירעון אמנם יגדל אבל אפשר לאזן בגידול בצמיחה וצעדים משלימים  המשך קריאה »
תיקון או מפולת
ינואר 2016: תיקון או מפולת? ומתי נראה התאוששות?  המשך קריאה »
האם ברזיל בדרך לחדלות פירעון?
ינואר 2016. הפעם ניתן מבט לברזיל, נפגעת עיקרית ממשבר הנפט.   המשך קריאה »
ה-16 בדצמבר הגיע וההבטחות התממשו
דצמבר 2015. תהליך העלאת הריבית יהיה ארוך ומדוד. ואצלנו, השקל החזק מחייב מציאת פתרונות  המשך קריאה »
האם שוק הדירות ישנה כיוון ב-2016?
דצמבר 2016. הריבית שמגביהה ראש ומחיר למשתכן עשויים למתן את שוק הנדל"ן  המשך קריאה »
השוק התאושש מהר. ריבית אפס אמרנו?
נובמבר 2015. אחרי תיקון של 10–15 אחוז בשוקי המניות, ראינו החודש רגיעה והתייצבות.  המשך קריאה »
ותודה שקניתם במקלדת
נובמבר 2015: המהפכה הצרכנית שבה קונים באינטרנט, והרבה, עדיין לא נתנה אותותיה בדוחות של חברות המסחר והאופנה  המשך קריאה »
תיקון מתבקש
אוקטובר 2015: הירידות האחרונות בשוקי העולם הן תיקון מתבקש לאחר תקופה ארוכה של עליות  המשך קריאה »
ריבית אפס לא עושה את העבודה
אוקטובר 2015: התיקון בשוק הוא מתבקש. ריבית אפס כבר לא עושה את העבודה. איך בכל זאת מוציאים את המשק מההאטה? קוראים לזה כלכלת היצע  המשך קריאה »
מיליארד סינים לפעמים טועים
ספטמבר 2015: אחרי משבר 2008 דשדשה הבורסה בסין במשך כארבע חמש שנים ואז החלה לעלות. לעלות זו מילה עדינה זו, הייתה נסיקה מטורפת כלפי מעלה.  המשך קריאה »
תפוח אדמה לוהט ושמו העלאת ריבית
אוגוסט 2015: בטווח של עשר השנים הקרובות הריבית תעלה, אבל לא לרמות הקודמות, לא לארבעה וחמישה אחוזים. לממשלות יש קושי רציני להעלותה  המשך קריאה »
אז כמה בטן גב היה לנו
יולי 2015. טורקיה, המתחרה הגדולה של יוון, הצליחה במהלך שנות ה-2000 להעלות את מספר התיירים מעשרה מיליון בשנה ל-40 מיליון  המשך קריאה »
מה יעשו המניות אם הריבית תעלה
מאמר של אלי צחור ואמיר חדד ב"גלובס" 9.6.15: מה יקרה לשוק המניות כשהריבית תעלה  המשך קריאה »
האם העולם חולה במחלה היפאנית
אפריל מאי 2015. האם הרחבה מוניטרית מביאה לצמיחה? המקרה היפאני מטיל ספק במגמה העולמית השלטת   המשך קריאה »
אז מה עושים? בונים בניינים (ומורידים ריבית)
מרס 2015. כשאין אלטרנטיבה סולידית לכסף, הציבור רץ לשוק הנדל"ן והמניות. בדרך לוקחים משכנתא זולה.  המשך קריאה »
שווייץ מתחת לאפס
פברואר 2015: מדינות העולם מתחמקות מהאפשרות לממן את הגירעון על ידי העלאת מיסים בכך שהם רוכשות אג"ח של עצמן  המשך קריאה »
אירופה תחת מתקפה כלכלית
ינואר 2015: כבר שנים מדברים על תוכנית כלכלית משמעותית לאירופה הנקראת "בזוקה". בכל פעם היא נדחית או מבוצעת בזעיר אנפין  המשך קריאה »
אבינומיקס 2 ופרופ' פול קרוגמן
דצמבר 2014: האם כלכלת יפן נמצאת בנקודה מעניינת לזינוק מחדש.  המשך קריאה »
מחירי הנפט, המלחמה הקרה (ומשלי פאהד)
נובמבר 2014: הזהב השחור מכה שנית. למה מחיר הנפט יורד  המשך קריאה »
הקלאסיקו נשאר, בינתיים
אוקטובר 2014: קטלוניה מובילה יחד עם בסקיה את הצמיחה הספרדית. לכן החשש הרב ממשאל העם  המשך קריאה »
ניוזלטר
הרשמו לקבלת עדכונים שוטפים במייל
ניוזלטר
הרשמו לקבלת עדכונים שוטפים במייל
ניוזלטר
הרשמו לקבלת עדכונים שוטפים במייל